הרזיה > הרזיה למבוגרים > כבר שאלו
Rating: +0
עצירה זמנית של ירידה במשקל בעת ביצוע קפדני של דיאטה נכונה,הינה תופעה ידועה הנקראת "תקופת המישור". תופעה זו שכיחה ונובעת מצבירה זמנית של נוזלים בגוף.
הסיבות העיקריות לצבירת נוזלים בגוף הינן:
א. שימוש מוגבר במלח. למרות שגופנו זקוק לפחות מרבע גרם נתרן ליממה,רובנו צורכים כמויות מלח הרבה יותר גדולות. תוספת המלח למזון נעשית על ידנו בצורה מודעת והן בצורה בלתי מודעת בעת אכילת מזונות מעובדים ומשומרים,שהוסיפו להם כמויות גדולות של תרכובות נתרן. כמויות מלח אלה מביאות לאגירת נוזלים ולעלייה במשקל, או לעצירת הירידה בעת ביצוע דיאטה.
ב. סיבות הורמונאליות גם הן יכולות לגרום לצבירת נוזלים ולעצירה זמנית של הירידה במשקל.
ג. הפרעה בתפקוד התקין של בלוטת המגן או יותרת הכליה ידועה כגורמת לצבירת נוזלים ולעליה במשקל.
ד. תרופות מסוימות כמו אנטיביוטיקה,תרופות נגד דלקת,אינסולין וקורטיזון,ידועות בנטייתן לגרום לצבירת נוזלים.
ה. מתח נפשי,חרדה וחשיפה לאקלים חם,ידועים כתורמים לצבירת נוזלים בגוף.
ו. סיבות נוספות לצבירת נוזלים הן צריכה מוגברת של קפאין,אי0שתיה מספקת בעת ביצוע דיאטה,הפרעה בסדירות של הרגלי המעיים ודיאטה עשירה מאוד בפחמימות או ענייה בחלבונים. על מנת להקטין את צבירת הנוזלים זמנית במהלך דיאטה,צריך לנקוט בפעולות הבאות:
1. להקטין ככל האפשר את כמות המלח במזון
2. להרבות באכילת ירקות הידועים כעשירים באשלגן,הפועל לשחרור נוזלים מן הגוף.
3. לצרכנים גדולים של קפה,מומלץ להקטין את הכמות או לעבור לקפה נטול קפאין.
4. לשמור על דיאטה מאוזנת.
5. לדאוג להרגלי מעיים סדירים.
6. להרבות בשתייה במהלך הדיאטה.
חשוב להדגיש, כי תקופות של צבירת נוזלים במהלך דיאטה ועצירת המשקל בעקבות כך הינן שכיחות,אך בדרך כלל זמניות. למרות התסכול מהיעדר ירידה במשקל,אסור להתייאש. יש להמשיך להתרכז במאמץ הדיאטטי,להתאזר בסבלנות והתוצאות על המשקל לא תאחרנה לבוא.
במקביל, יש לשאוב עידוד מהקטנת ההיקפים,שכן משמעות ההרזיה הינה שריפת השומנים והקטנת נפח הגוף.במידה וצבירת הנוזלים קבועה ומתמשכת והמשקל בעקבות כך מסרב לרדת, מומלץ לפנות לגורם רפואי מוסמך לצורך המשך בירור וטיפול בהקדם.
Rating: +0
כ 10% מאוכלוסיית העולם המערבי סובלים מידי יום מצרבת ומהתופעות הנילוות אליה. היא נוטה להופיע דווקא כאשר החיים אמורים לחייך אלינו- אחרי ארוחה טובה ודשנה,מלווה במשקה טוב,וכאשר צונחים תשושים למיטה.
הסיבה לצרבת היא זרימה חוזרת של תוכן הקיבה החומצי אל הוושט .בניגוד לרירית הקיבה העמידה לחומצות,רירית הוושט הרבה יותר עדינה ואיננה בנויה לעמוד בחומציות הגבוהה של תוכן הקיבה החוזר לוושט.
בין הגורמים לזרימה חוזרת של תוכן הקיבה לוושט: 1. רפיון של השוער (ספינקטר)-השריר הטבעתי הסוגר את המעבר בין הוושט לקיבה.
2. לחץ תוך-בטני מוגבר על הסרעפת, רום הבטן והשוער לאחר ארוחות גדולות וכבדות מידי.
3. בקע בסרעפת,שגורם לחלק מתוכן הקיבה לגלוש לתוך בית החזה.
4. הריון. העובר לוחץ את הקיבה כלפי מעלה.בנוסף,יש השפעה הורמונאלית המרפה את שריר הסוגר,ולכן יש לעיתים
צרבת גם בתחילת ההיריון,כאשר הבטן עדיין אינה גדולה.
5. אצל אנשים עם ריקון איטי של הוושט לכיוון הקיבה, זמן חשיפת הוושט למזונות צורבים גדול יותר.
6. פגיעה ביעילות ריקון הקיבה.נוזלי הקיבה נשארים זמן ארוך יותר והם לוחצים ועלולים לזרום חזרה לוושט ולהביא
לצרבת.
7 תרופות מסוימות,המשמשות לטיפול במחלת לב ועורקים כליליים,ושמטרתם להביא להרפיית השריר החלק,עובדות
גם על שוער הקיבה ועקב הרפייתו יכולה להיגרם זרימה חוזרת וצרבת.הטיפול בצרבת הינו תרופתי ותזונתי. במחקר שנערך זה מכבר נמצא,כי יעילותו של טיפול תרופתי משולב בשינויים תזונתיים ,גבוהה הרבה יותר מטיפול תרופתי בלבד.מכיוון שלטיפול התרופתי בצרבת יש תופעות לוואי, מומלץ לנסות קודם שינויים תזונתיים:
א. ארוחות סדירות וקטנות, לעיסה טובה לפני הבליעה והימנעות משתייה בזמן הארוחה.
ב. לאכול ארוחה אחרונה מוקדם בערב, מספר שעות לפני השינה
ג. לנסות להימנע מגורמים תזונתיים הידועים כמחוללי צרבת ,כמו:מאכלים שומניים ומטוגנים,שוקולד,אלכוהול,עשבי תיבול ותבלינים חריפים,קפה ומזונות מתוקים מאוד. שתיה מוגזת גורמת ללחץ כלפי מעלה בקיבה. הסידן שבחלב,שרבים נוהגים להיעזר בו להקלת צרבת בהיותו בסיסי, גורם בהמשך להפרשת יתר של חומצה ועקב כך עלול לגרום לצרבת.
ד. הרזיה אצל אלו הסובלים מהשמנת יתר,מביאה לעיתים לשיפור דרסטי.
ה. הגבהת הראש על ידי כרית והגבהת הרגליים למראשות המיטה במספר ס"מ, משפרות את ריקון הוושט.
ו. הפסקת עישון. הוכח שניקוטין גורם לרפיון השריר הסוגר בין הקיבה לוושט.
במידה והשינויים שהוזכרו לא עזרו,ניתן להוסיף טיפול תרופתי- על פי המלצת רופא.
Rating: +0
עצירות מוגדרת בדרך כלל במונחים של תכיפות היציאות,מידת הקושי שבפעולה עצמה,נפח היציאה ותכונותיה. תדירות היציאות שונה אצל כל אדם ומושפעת מאורח חייו וממבנהו הפיזיולוגי.
תדירות יציאות הנחשבת תקינה נעה בין פעמיים ביום לפעמיים בשבוע, כל זאת בתנאי שמירקמה כך,שנעשתה ללא מאמץ והופרשה בכמות מספקת,כלומר,גם מי שמתרוקן פעם ביומיים או שלושה באופן סביר וללא קושי, עדיין אינו נחשב כסובל מעצירות. הסיבות לעצירות שונות,חלקן קשורות בגורמים גופניים-אורגניים אך רובן קשורות בגורמים התנהגותיים.
גורמים תזונתיים:
תזונה דלת תאית- הצואה מכילה בעיקר צואית,שמערכת העיכול האנושית אינה מסוגלת לפרקה ולהטמיעה. התאית מסוגלת לספוג ולהחזיק לחות גם בהגיעה למעי הגס, ולעורר ולהפעיל את המעיים ולתת נפח לצואה ובכך להגביר את הלחץ להפרשתו; שתיה בלתי מספקת- מחסור בנוזלים מביא לספיגת יתר של נוזלים מן המזון המתעכל,וכתוצאה מכך יכולה להיגרם עצירות; מחסור בשומנים וחלבונים בדיאטות קיצוניות;מחסור באשלגן,מינרלים וויטמינים מקבוצת B; שתיית קפה בכמות גדולה יכולה לגרום בין יתר תופעות הלוואי גם לעצירות.
סיבות אורגניות
מחלות בכבד או במרה,תת פעילות של בלוטת המגן,רמת סידן גבוהה בדם,טחורים או סדק בפי הטבעת;תהליך גידולי שפיר או ממאיר במעי
סיבות התנהגותיות
במצבי מתח נפשי או דיכאון,בושה או חשש מפני כאב הנלווה לפעולת היציאה,נוטים לעיתים לא להיענות לתחושת הלחץ בחלחולת ולדחות את הביקור בשירותים ככל שאפשר. נטייה זו עלולה להביא לניוון רפלקס היציאה.
פעילות גופנית בלתי מספקת תורמת אף היא להיווצרות עצירות,בעיקר אצל אלו המרבים בישיבה. גם תרופות מסוימות,כמו סוגי אנטיביוטיקה שונים או משככי כאבים,יכולות לגרום לעצירות.
Rating: +0
1. תזונה מאוזנת ומגוונת, לרבות מזונות עשירים בתאית, הממריצים את פעולת המעיים ומשאירים בו נפח גדול של פסולת הסופגת מים. מזונות מומלצים הינם: ירקות ופירות בקליפתם,קטניות ודגנים ומזונות חומציים המעוררים את פעולת המעיים כמו: סלק וכרוב כבוש או מיצי פרי הדר ויוגורט.
2. שתיה מרובה. חשוב להקפיד ולשתות לפחות 10-12 כוסות ליממה. רצוי לשתות כוס מים לפני כל ארוחה.
3. פעילות גופנית מומלצת לכל אדם, ובמיוחד למרבים בישיבה או בנסיעות ארוכות ומרובות.
Rating: +0
כשחל שינוי בהרגלי היציאה, כשמופיעה עצירות מתמשכת או עצירות גוברת על רקע עצירות קיימת,חשוב לשים לב אם לא חל שינוי באחד הגורמים ההתנהגותיים הגורמים לעצירות כמו שינוי בהרגלי התזונה,לקיחת תרופה חדשה, או שינוי באורח החיים. אם חל שינוי באחד הגורמים ההתנהגותיים, כדאי לטפל בעצירות בהתאם להמלצות לעיל.אם אין סיבה התנהגותית והעצירות נמשכת למעלה משבועיים,למרות ניסיונות לטפל בה,יש לפנות לרופא המטפל ,שכן זה עלול להיות גם סימן לבעיה אורגנית-גופנית
Rating: +0
אין להזניח עצירות ממושכת, ובעיקר אם היציאות מלוות קושי,כאבים או דימום. בכל מקרה כזה,יש לפנות לרופא לאבחון ולקבלת יעוץ. אין להשתמש בחומרים משלשלים לאורך זמן,שימוש כזה עלול לפגוע בתפקוד העצמאי והטבעי של מערכת העיכול,וסופה שתחדל לפעול ללא תמריץ משלשל. חומרים אלו עלולים גם לגרום ליציאות מופרזות, העלולות לגרום לאובדן נוזלים ולהתייבשות,וכן לפגוע בספיגת חומרים חיוניים לגוף או לשבש את פעולתן של תרופות אחרות הנלקחות באותו זמן.
Rating: +0
בעבר נטו להתעלם מהשינויים הנפשיים והגופניים אצל נשים לפני המחזור, או לייחסם לגורמים פסיכולוגיים.בשנים האחרונות,מתוצאות מחקרים התברר כי מצב גופני ונפשי זה,הקרוי בשם:תסמונת קדם-מחזורית,מקורו בשינויים הורמונאליים.
ירידה ברמת הורמון האסטרוגן,בסמוך להופעת המחזור החודשי, גורמת לשלוש תופעות:
1. הפרשת יתר של הורמון מבלוטת יתרת המוח, שפועל בכליות ומביא לעצירת נוזלים. עצירת נוזלים זו גורמת לעליה במשקל ולהרגשת הנפיחות המוכרת באצבעות,בפנים,בחזה ובבטן.
2. עליה ברמת האינסולין בדם.רמת אינסולין גבוהה מורידה את רמת הסוכר ובעקבות כך מתעוררים הרעב והתיאבון,במיוחד לפחמימות.
3. שינויים ברמת ההורמונים המוחיים (קטרולאמינים), אשר בתוספת לצבירת הנוזלים ברקמות המוח, אחראים לשינויים הנפשיים לפני המחזור, הכוללים: כאבי ראש,עייפות,מתח,רוגז,נדודי שינה ושינויים במצב הרוח ובדחפים המיניים.
ממחקרים שנעשו באוכלוסיות שונות,נמצא שנשים ביפן וביוון סבלו פחות מהתסמונת הקדם-מחזורית. החוקרים מייחסים זאת לסל המזונות של ארצות אלו. ביוון ניזונים הרבה מירקות ירוקים ,וביפן צריכת החלבון והשומן הרווי נמוכה.לעומת זאת,ניזונים שם מהרבה אורז,קטניות ואצות ים ,הידועות כעשירות בשמנים מקבוצת אומגה-3.
על מנת להרגיש טוב יותר בתקופה הקדם מחזורית,מומלץ מבחינה תזונתית:
1. להרבות באכילת ירקות ירוקים העשירים במגנזיום ובוויטמין בי-6, ובאשלגן הידוע כמשתן.
2. לצרוך פחות מלח,הגורם לעצירת נוזלים בגוף.
3. להפחית עד כמה שניתן את צריכת הפחמימות.
4. להקטין את צריכת השומן הרווי,ולהקפיד על אכילת שומנים בלתי רוויים (מהצומח).
5. לאכול יותר חלבון ממקור צמחי, העוזר בוויסות רמת האסטרוגן בדם ומונע תנודות ברמות הסוכר.
6. לצרוך פחות מוצרי חלב,שכן הסידן שבחלב מפריע בקליטת המגנזיום ,החיוני להקטנת התסמונת הקדם-מחזורית.
7. להמעיט בעישון,שתיית אלכוהול וקפה,שלהם השפעה שלילית על ההורמונים המוחיים ,המעורבים בסימנים הרגשיים של מתח ועצבים.
לאלה הסובלות מכמיהה לדברי מתיקה,מומלץ לנסות את שמן נר הלילה,שהחומצה הגמה-לנולנית שבו עוזרת ליצירת שיווי משקל של הורמונים המשתתפים בחילוף חומרים של פחמימות.
ולסיום,חשוב לדעת כי חלק מהסימפטומים הקדם מחזוריים דומים לאלו המופיעים אצל נשים עם הפרעות בתפקוד בלוטות המגן;אלא שבמקרה זה הם מתמשכים ,ואז מומלץ לבצע בדיקות תפקוד של הבלוטה.
Rating: +0
לריח רע הנודף לעיתים מהפה בזמן דיאטה יכולות להיות מספר סיבות:
א. כאשר אוכלים פחות,כמות הרוק בפה קטנה וקיימת אז נטיית יתר של חיידקים לשכון בין השיניים ומתחת לחניכיים. צחצוח השיניים ושטיפת הפה יסייעו בסילוק חלק מהחיידקים ועמם את הריח הנלווה.
ב. הפרשה מרובה של חומצה הידרוכלורית מדופן הקיבה,יכולה לגרום לריחות בלתי נעימים בפה במהלך דיאטה. שתייה מרובה וסותרי חומצה יהוו פתרון לסיבה זו .
ג. הסיבה השלישית,הנפוצה ביותר לריח רע,הנה הקטוזיס: תהליך שבו מצטברים בזרם הדם מוצרי פירוק של שומן,הנקראים גופי קטו וכאשר הדם מגיע לריאות ,חודר הריח החומצתי של הקטונים לדרכי הנשימה ומביא לריח לא נעים בזמן הנשיפה. שתייה מרובה תביא לשטיפת הקטונים מן הדם באמצעות השתן ותמנע חדירתם לדרכי הנשימה. תוספת פחמימות בכמות דרושה לדיאטה,תביא לשריפה יעילה יותר של השומנים ולמניעת יצירת גופי הקטו והריח בעקבותם.
Rating: +0
כשרעבים מותר ורצוי לאכול,אך צריך לאכול מזון שיש לו ערך תזונתי:פרוסת לחם עם גבינה,יוגורט עם פרי,ירקות.כלומר,להתייחס לאוכל כאל ארוחה. לא כדאי לנשנש
ממתקים וחטיפים בלילה,ובדרך כלל זה מה שקורה. במשך היום עסוקים,אבל בערב יש יותר פנאי ,ונטייה גדולה יותר לאכילה מיותרת של מזון המכיל קלוריות ריקות ,שאינו תורם לגוף דבר פרט לסוכרים ושומנים. כשמתחשק לאכול משהו בלילה, כדאי ללמוד להבחין אם החשק נובע מרעב,ואז מומלץ לאכול-
או מסיבה רגשית,כמו שעמום או רצון לפצות על אירועי יום ארוך,מתיש ומתסכל, ואז כדאי להימנע.
Rating: +0
בהחלט לא כדאי לוותר על ארוחות הבוקר. ארוחת הבוקר מחדשת את מאגרי האנרגיה שהידלדלו במשך הלילה. כשלא אוכלים ארוחת בוקר,גורמים לגוף לחוש רעב ,ואז המטבוליזם מתייעל.
הימנעות מארוחת בוקר גורמת לצורך "לפצות" בארוחת הצהריים ואז יש נטייה לאכילה מוגזמת.
Rating: +0
התקופה שלאחר הלידה הינה "מלכודת" לכל מי שרוצה להפחית ממשקלה.זאת מפני שהגוף עובר שינויים הורמונאליים,ויש גם שינוי באורח החיים: נמצאים רוב הזמן בבית,האוכל זמין,ההנקה גורמת לתחושת רעב ואין פנאי לארוחות סדירות ולפעילות גופנית. כל אלה עלולים לעודד השמנה.
למי שמניקה ובכל זאת מבקשת להפחית משקל, מומלץ לשמור על דיאטה של לא פחות מ 1800 קלוריות ליום ,כדי לא לפגוע בתפוקת החלב,ולא לשבש את יצור הנוגדנים בגוף,שעוברים לתינוק דרך החלב.
כדאי להקפיד שהדיאטה תהיה מאוזנת ומגוונת ותכיל מוצרי חלב,ירקות ופירות,בשר,ביצים ודגים ולהימנע מנשנושים ודברי מתיקה- כדי לא לצרוך קלוריות "ריקות". ההנקה עצמה "מבזבזת" בין 300-500קלוריות ליום .
Rating: +0
הפחתה מהירה של משקל באמצעות דיאטת "כסאח" הינה אפשרית אך לא מומלצת. מה שיורד בשבועות הראשונים לדיאטה זה רקמת שריר והמים שאצורים בו.ולכן, מדובר בהפחתה שאינה משמעותית לטווח ארוך , משום שהמטרה האמיתית היא הפחתה של רקמת השומן. רק ירידה של כחצי ק"ג בשבוע,שבאה לידי ביטוי בהצרת היקפים ושינוי במידת הבגד מעידה על אובדן שומן.
Rating: +0
דיאטות כסאח הן יעילות לטווח קצר בלבד, ומשפיעות על משקל הגוף רק בשבועות הראשונים לדיאטה. הן אינן מקטינות את מסת השומן,שהיא המטרה העיקרית של כל דיאטה. אף אדם לא ישרוד יותר ממספר שבועות על תפריט חד גוני שמכיל מעט קלוריות (פחות מאלף, בדרך כלל). דיאטת כסאח גורמת לעצבנות, יכולה לגרום נזקים בריאותיים כגון:התייבשות (כשיש בדיאטה מרכיב של תכשירים משלשלים או משתנים), פגיעה בחילוף החומרים בגלל התייעלות המטבוליזם, ואפילו נזק ללב –כי בדיאטה כזו הגוף מפרק את מסת השרירים והלב הוא שריר. דיאטות כסאח עלולות לחשוף בעיות רפואיות לא ידועות או להחריף בעיות קיימות. משקל עולה ושומן נצבר במשך שנים ואי אפשר לצפות שיעלמו במהלך מספר שבועות.
ככל שיורדים במשקל לאט יותר (חצי ק"ג בשבוע) הסיכוי לשמור על התוצאות לאורך זמן גדול יותר. ירידה מהירה גורמת להתייעלות המטבוליזם ולכן מה שיורד מהר גם עולה מהר, כי כל קלוריה עודפת שנכנסת לגוף ואינה מנוצלת לפעילות נצברת כשומן. ככל שהירידה איטית יותר,הדיאטה קלה ונינוחה יותר.